<h1>סידור חסידי אשכנז</h1>
<h2>דף טו:</h2>
מזמור לתודה. הריעו, אחד מן המשוררים. הוא עשאנו [ולוא אנחנו עמו באתנחתא, לבדו כלומר לעמו עשאנו] שאנחנו עמו וצאן מרעיתו. ואני אבא שלום קבלתי הפירוש כך, ולא אנחנו קודם שלא היינו מעולם נבחרנו להיות עמו. מזמור לתודה. לפי שאין תודה קריבה בשבת, קבעו לומר מזמור זה בחול. ומה שאומרים התודה ואיל נזיר בשבת, לפי שהתחיל במשנה גומרה. הרעו לה' כל הארץ, כל יושבי תבל. עבדו ה' בשמחה, יכול בקלות ראש, ת"ל, דעו כי ה' הוא אלהי'. הוא עשאנו ולוא אנחנו, באלף כתיב, לדרוש אם זכו ישראל לו אנחנו, אם לא זכו ח"ו לא אנחנו, כעניין שנא' כי אתם לא עמי. ועד דור ודור אמונתו על כל בריותיו שהוא משיב להם בחסדו ואינו מכלה אותם.
יושב בסתר עליון. כלומר, אז כשיהיו נועמך והדרך על בני אדם, יהיה כל אדם כמ' יושב בסתר עליון. בצל שדי, כפל לשון, שיגן עליו ושומרו בצלו ויחיה בטעמו של הק'. אומ' לה' מחסי אתה, שאחסה בצלו ומצודתו, וכן אבטח בו עדי עד. ומצודתי היא מצודה שיושבת על(ינו) שן סלע, שאדם בוטח שלא תלכד בו, כמצולה המצלה מה שבתוכה. מדבר הוות ההוה ולא תמות, כי תאריך ימים. ע"א, הות משבר, מלשון יד ה' הויה. כל אילו שמות השדים [הם] פח יקוש, דבר הות, ופחד לילה, וחץ יעוף יומם, ודבר באופל יהלוך, וקטב ישוד צהרים, תוס'. יסך לך כמ' ויסך בדלתים ים. ומתחת כנפיו תחסה בצלו, מוסב לראש המזמור יושב בסתר עליון לפי שתשב בסתרו, ותחת כנפיו תחסה בצלו, אמתו של דבר בצנה וסוחרה, מיני מגינים המגינים על האדם, כן יגן עליך. בסודות של הרב ר' אלעזר מוורכהם שמות של מלאכים הם הממונים על השדים הנזכרים במזמור זה, שלא יעשו כרצונם בבני אדם להזיקם. צנה בלע"ז בוקליר. סוחרה, שבו מקיף את האדם סחור סחור. ראיתי בפירוש ר' אפרים יליכה, תוספת. לא תירא מפחד לילה, מוסב למקרא של מעלה הימנו, תחת כנפיו תחסה, לפי שאתה חוסה תחת כנפיו. לא תירא מפחד לילה, כשתצא בלילה כאדם המכסה ראשו ואינו מתפחד בלילה, וכן לא תירא מחץ יעוף יומם מדבר באופל יהלוך, לפי שאתה מסובב בצינה ובסוחרה ואין החץ מגיעה לך. מדבר באופל יהלוך וגו' לפי שבאברתו יסך בינך לבין הדבר. יפול מצדך אלף, (מ"ן המ"זיקין) מחצים המעופפים יומם ולא יגשו אליך. ע"א, יפול מצדך אלף מן המזיקין, ואליך לא יקרבו להרע לך. ע"א יפול מצדך אלף, מן אותם שאינם בחסיון שדי ואליך לא יגש. ועל זה הלשון נופל רק בעיניך תביט נפלאותיו. יפול מצדך, כמו על פני כל אחיו נפל, ומתרגמינן שרא, כמו ישכון מצדך אלף (וגמרך) [וגמרן של] מזיקין. שלומת של רשעים תראה, ושלומת גמירת. ולשון ראשון ושלומת רשעים המזיקין. ורבבה מימינך [אליך] לא יגש אפי' אחד. מחסי עליון שמת מעוניך מחסי, אתה חוסה עלינו לשומרנו מהם, ואעפ"י שלמעלה שם מעונו. תאונה בלע"ז אווניר. ע"א לשון אנינות, וא"ת איך יסך עליך הלא עליון שם מעונו הלא מעונו למעלה הוא. כי מלאכיו יצוה לך, והיינו כמ' אברתו בכנפיו, והם ישמרוך שעל כפים ישאונך, שאפילו רגליך לא יגפו, ואפילו תרמוס על שחל ופתן לא ינזק לך. ותרמוס על כפיר ותנין שלא יזיקוך. למה כי בי חשק לחסות בצלו, לפיכך אפלטהו מכל אילו מזיקין. ועוד אשגבהו כי מכיר שמי. יקראני ואענהו, כעניין שנ' והיה טרם יקראו ואני אענה. עמו אנכי בצרה, כביכול כשישראל בצרה הקב"ה מיצר עמהם [מגילה כ"ט ע"א], כענין שנ' [ישעיה מ"ג] למענכם שולחתי בבלה, בכל מקום שגלו ישראל גלתה שכינה עמהם, וכל המקומות מפורשין באגדה מן המקרא. ל"א עמו אנכי בצרה, דמיון לסנה שנגלה בו הק' למשה, להודיע שאין לו נחת רוח כשישראל בצרה. אורך ימים אשביעהו, בעולם הזה, כמו שביקש למעלה, שבעינו בבקר חסדך ואראהו בישועתי, לעתיד לבא, כעניין שנ' עורי צפון ובואי תימן, וסיפה דקרא יבוא דודי לגנו, כשיחזרו ישראל מגלות אף שכינה חוזרת. ע"א, על שביקש למעלה יראה על עבדיך פעליך, חזר וכפל ואראהו בישועתי. ל"א, ואראהו בישועתי, כענין שנ' ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו, שמראין אותו באצבע זה לזה [תענית ל"א ע"א]. פירוש אחר ראיתי, ומי שהוא רוצה לישב בסתר עליון שיסתירו הק' מכל רעה, ובצלו של הק' רוצה ללון ולחסות מי שאמ' כן. אמ' לה' מחסי ומצודתי אלקי אבטח בו, ואם אתה אומ' כן להק' יהיה מחסה וסתר. ובאברתו יסך לך, לשון סיכוך, ותחת כנפי השכינה תוכל לחסות, שהוא הק' יגן עליך, יפול מצדך אלף, כלומר, אפי' אלף שדים שנקראו קטב מרירי, יהו מצדך אלף והיינו השמאלית, ורבבה מימינך לא יתפחד מהם. ואליך לא יגש, אחד מכולם להזיקך. רק בעיניך תביט ושילומת רשעים תראה, שלא תהיה צריך להלחם נגד שונאיך, אבל בעיניך תביט ושלומת רשעים שישלם הק' לשונאך, ותראה מהם נקמה. על שחל ופתן תדרוך, על צווארם כלומר, אפי' מבני אדם שהן גבוהים ממך אי אתה מתיירא מהם, לפי שהק' אמ', כי בי חשק ואפלטהו הוא אמ' לי אתה ה' מחסי, ולפניך אפלטהו מאויביו, ואחלצהו מצרתיו. אורך ימים, זהו העולם הבא שהוא ארוך. אשביעהו, מזיו שכינה, כד"א [תהלים י"ז] אשבעה בהקיץ תמונתיך.
